להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> מסע הנשמה >> על החשכה

 

 

על החשכה
 
"אין דרך להתעורר כנשמה מבלי שהחשכה תעלה יחד עם האור".( שי טובלי)
 
אינספור גלגולים, אירועים והתנסויות עבר הטביעו בנו את חותמם כאישיות שלנו. אישיות זו מורכבת, מפאזל של דפוסים מגבילים, כאבים, פחדים וטראומות. החשכה היא מה שמתקיים בתוכנו, מפעיל ומניע את הבחירות, הרצונות ואת ההתנהגויות שלנו.
כשאנו מתחילים להתעורר כנשמה, החשכה מייד עולה יחד עם האור ולנו נותר לחשוף אותה, כדי לגלות את תמצית מסע הנשמה החבוי בתוכה.
 
מלבד היעוד, המוקד השני שמלמד אותנו בעוצמה רבה על מסע הנשמה שלנו הוא רגעי החשכה הגדולים ביותר שאנו עוברים. החשכה מחביאה בתוכה את פיסות הידע המהותיות ביותר באשר למסע הנשמה, ואנו חייבים להודות שלרוב, החשכה זמינה לנו הרבה יותר מרגעי ההתרחבות והחסד- אנו מוצפים בדפוסים התנהגותיים, רגשיים, מנסים להילחם בהם, להשתנות, להתעלות, ועל כן מדוע שלא נדלג אל תוכה, נגלה מהי ומה תכליתה?
 
" כתוצאה מבורות, אנחנו גורמים סבל לעצמנו ולאחרים, הסבל הזה מתחיל להיצרב בבשר של ההקרנה שלנו אם ניתן לכנות זאת כך. והצריבות הללו הופכות למן מערכת סבוכה מאד, כמעט בלתי ניתנת להתרה, שיש לה ביטויים רנדומאליים שהם האיתותים לעיתים היחידים בתקופת החיים הזאת לכך שיש בתוכנו חושך גדול". (שי טובלי)
 
מה עובר לכם בראש כאשר אתם הוגים במילה "חשכה"? אילו אסוציאציות היא מעלה בכם?
חשכה בדרך כלל קשורה אסוציאטיבית בפחד, דיכאון, רוע, שליליות, שטן, לא מודע ולא ידוע, אפל וחולה, עם מוות. יש משהו מציק ולא נוח במגע עם האנרגיה של חשכה, מי מאיתנו רוצה ממש מבחירה להכניס את ראשו לתוכה ולהגיד לעצמו: "היום אני צולל אל תוך החשכה ומגלה מהי וממה היא עשויה".
 
 
בספרו "הלילה האפל של הנשמה" (Dark Night of the Soul) יוחנן הקדוש של הצלב1591-1542) מגדולי המשוררים והמיסטיקנים של ספרד, מפליג אל גבהי הרוח האנושית, בעקבות החסד שהוא משאת חיי האדם. מן הלילה של הקיום החומרי הנואש, יוצאת הנשמה למסע אל האלוהים ואל הנצחי. על אף המכשולים הרבים, המסע מסתיים בניצחון של הנשמה, בניצחון האור על החושך ועל הבערות.
הלילה האפל הוא גם הלילה המאושר מכול, מכיוון שזהו הלילה שבו האדם מבין את תכלית קיומו.
אומר יוחנן הקדוש של הצלב "לאחר שהנשמה התמסרה כולה לשרות האל, הוא מטפח אותה באופן רוחני, כפי שאם אוהבת מטפחת את בנה, מחממת אותו בחום חיקה, מזינה אותו בחלב מתוק ובמזון רך ונעים, ומחבקת אותו בזרועותיה. אולם ככל שהילד גדל, האם מפסיקה לחבקו, מסתירה ממנו את אהבתה, מורחת עסיס עלים מרירים על שדיה המתוקים, מורידה את הילד מזרועותיה כדי שהוא ילמד ללכת, כך שיחדל לנהוג כמו תינוק וייקח על עצמו עיסוקים רציניים יותר. האם האוהבת כמוה כחסד האל. לאחר שהחמימות החדשה ולהט המסירות לאל ממלאים את הנשמה, הוא נוהג בה בדרך דומה. הוא גורם לה לחפש את החלב הרוחני, המתוק והמענג, בכל הדברים של האל ובאימונים רוחניים, וכך הוא מעניק לה את אהבתו הרכה, כאם המעניקה את אהבתה לילד הרך". (מתוך סיכום על הספר בהוצאת נמרוד)

אוולין אנדרהיל (חוקרת מיסטיקה מהחשובים שפעלו בתרבות המערבית אשר חייתה ופרסמה את רוב עבודתה וספריה בתחילת המאה ה-20), מתייחסת למושג "הלילה האפל של הנשמה"  כאל שלב בהתפתחות המיסטית בו האדם עובר את הטיהור הסופי והמוחלט, דבר שמאופיין אצל המיסטיקן בבלבול גדול, חוסר אונים, דיכאון ותחושה של נטישה על ידי האל. זוהי העת של ההיפרדות הסופית מהאגו והכניעה הגמורה לרצון האלוהי. השלב הבא מתרחש בדיוק כשזה מוכרע, והוא האיחוד עם המציאות האלוהית. אז המיסטיקן, שרצונו מבטא כעת בשלמותו את רצון האל, יכול לחזור אל העולם ולבטא במעשיו את אחדותם של הנצחי והזמני, המוחלט והיחסי.
.
המונח "הלילה האפל של הנשמה", מתייחס במסורת השאמאנית למשבר רוחני אותו עובר האדם. הוא מתאר את המצבים הקריטיים והקשים העולים מעל פני השטח מתוך העולם הפנימי המורכב של האדם הנמצא בתהליך טרנספורמטיבי. כדי שהנשמה תוכל למצוא את הדרך שלה הביתה, היא זקוקה באופן מוחלט לסיורים קבועים בעולמות מקוסמים. עם זאת, התרבות המערבית מתגאה בהפרכת ומחיקת את מקורות ההיקסמות, מסבירה באופן הגיוני את המסתורין, ולא מעניקה לו את תשומת הלב המתבקשת. התרבות המערבית עדיין צריכה ללמוד שהאדם אינו יכול לשרוד בלעדי טיפול ושימת לב לרוח והנשמה שלו. (מתוך מאמר של שאמאניזם).
 
הקבלה מקדישה תשומת לב רבה לעבודה עם החשכה. הקטבים "אור" ו"חושך" הם אנרגיות שמלוות את מסעו של היהודי המאמין בדרכו להתעלות רוחנית.
חג החנוכה למשל, הוא מועד שמסמל יותר מכל את המאבק של יציאה מחושך לאור, ונר החנוכה מסמל את הרצון שקיים בנו לגלות את העולם הרוחני, את האור. כותב על כך הרב קוק "והנר הזה סֵמֶל... להאיר על ידו את אורח חייו והארת נשמתו" (מאמרי הראי"ה, עמ' 151) המושג "אור" בחכמת הקבלה מסמל את תכונת הנתינה, תכונתו של הכוח העליון. כדי להיות במגע עִמו, מספיק שנרצה להידמות לו, להיות כמוהו – לתת. אם רק נרצה בכך, האור ישפיע עלינו, ידליק את נר החנוכה בלבנו ואז "חשכה כאורה יאיר". חכמת הקבלה מסבירה שבנשמת האדם עשרה חלקים שנקראים עשר הספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. חג החנוכה מסמל את מחצית הדרך של תיקון הנשמה בחזרה לשורשה באין סוף. השלמת תיקון הנשמה היא המצב הסופי והשלם ביותר שקיים במציאות. מצב זה נקרא "גמר תיקון". המקובלים כותבים שכל אחד מאיתנו חייב להתאמץ ולתקן במשך שנות חיינו בעולם הזה, ושאנו נמשיך להתגלגל עד שנגיע למטרה זו.
 
אנחנו חייבים להבין שלנשמה יש אינטרס לשמר את החשכה עד שלא מתגלה מתוכה תמצית הידע שעליה ללמוד. תמצית ידע, יכולה להיות אפילו רק תובנה קטנה שאיתה אנחנו עוזבים את העולם בתום תקופת החיים. אנחנו לא נמצאים פשוט ב"עונש" כשאנחנו חולים פיסית או נפשית, האלוהות לא פועלת באופן כזה, כפי שאנו משליכים עליה דימויים של אב קשה ונקמן, אלא יש כאן רק תנועה של התפתחות ולמידה שכל כולה חיוביות.
 
תכליתם של החיים הקודמים היא חשיפתו של ההיבט האלוהי, חשיפת הקידוד הפנימי והיעוד, כך שכל הגלגולים מיועדים אך ורק לשם כך. (כך שגם אם היינו נפוליון, קליאופטרה או לואי ה-14 כדאי שנבין לשם מה). זוהי תנועה כל כך חיובית שכאשר אנחנו הופכים ערים ומודעים לה, בבת אחת אני הופכים מאישיויות קטנות ומפוחדות, מקורבנות של החיים, לנוכחיות אצילות וערות.
***
החשכה המתקיימת בתוכנו היא המתנה הגדולה ביותר שקיבלנו על מנת להתפתח.
מי שחש את הדחף לגדול, ישמח לגלות שאין פחד או אימה אשר גדולים ממנו, ושבעזרת שחזור גלגולים ורגרסיה לעבר הוא יוכל לחשוף את החשכה, ובתהליך אלכימי מרתק לראות כיצד היא הופכת לאור.
אין טראומה שאי פעם באמת הרסה אותנו! רק שיכחה וחוסר מודעות.
אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר ולגלות שבעזרת ליווי קשוב ואוהב, אפשר להתגבר על הכל, ולחיות חיים שופעים ואוהבים.
הלה
 
 
 
 
|שחזור גלגולים|





             
 

 

 

הלה אשחר
    thesoulsjourney@gmail.com

077-44-202-40

052-376-3486

צור קשר

לייבסיטי - בניית אתרים